תראה לשר הפנים לפני עתירה לבג"ץ בעניין החיוב האישי של ראש מועצת תל-מונד בפרשת אקווה

שלום רב לכם תושבי תל-מונד,

כפי שכבר למדתם להכיר אותי ואת חברי בתנועת התקווה, אין בכוונתנו לנוח או להרפות, עד שנבחרי ציבור, הפועלים בניגוד לטובת הציבור והגורמים נזקים לקופה הציבורית שלו, ישלמו על כך מחיר. אנחנו בתנועת התקווה נגן ונשמור על כספי הציבור שבקופת המועצה לבל יתאיידו.

והרי דוגמא שערורייתית הקשורה למחדל החמור ביותר בתולדות מועצות תל-מונד לדורותיהם והחמורה אף בקנה מידה ארצי.

בשנת 2005 התקשרה המועצה (להזכירכם, בהנהלת המועצה כהנו אז בנוסף לרצבי: יצחק קוג'מן, נפתלי דרעי וכרמלה פאיט) באופן רשלני וחסר אחריות עם חברת אקווה, כדי לחסוך במים בהשקייה בתחומי היישוב. חסכון במים לא היה והתוצאה העגומה שנגרמה מההתקשרות הכושלת הזאת הייתה, ולא נלאה אותכם בפרטים, שב-12.4.2011, פסק וחייב בית המשפט את המועצה בתל-מונד לשלם לחברת אקווה סכום המגיע עם הפרשי הצמדה וריבית פיגורים, ליותר מ- 12 מליון ש"ח!!! (12,000,000 ש"ח).

שוו בנפשותיכם, מה ניתן היה לעשות בסכום אדיר שכזה, לטובת השכבות החלשות והזוגות הצעירים של תל-מונד או אולי בריכת שחיה ומגרשי ספורט.

 

למרות שהחלטת בית המשפט הייתה נחרצת ובית המשפט לא השאיר כל סיכוי לערעור, בחר ראש המועצה להכניס אותנו התושבים להוצאות משפטיות נוספות  ובסכומים גבוהים ביותר וערער על החלטת בית המשפט והתוצאה מהרפתקאותיו של ראש המועצה תהיה, שבקרוב נאלץ כולנו לשלם מכיסנו הפרטי דרך קופת המועצה, סכום של למעלה מ- 12 מליון ש"ח. 

משרד הפנים העביר את הנושא, לאור לחצם של תושבים החברים בתנועת התקווה, לועדה בראשות השופט בדימוס זיילר, כדי שתבדוק אם יש עילה לחייב את ראש המועצה בחיוב אישי בגין הנזק הכספי העצום שהוא גרם לתושבי תל-מונד. מסקנת הועדה הייתה חד-משמעית, שיש לעשות זאת וכך כתב בין השאר השופט: "עילת חיוב אישי הוכחה באופן מלא ואף למעלה מהנדרש". השופט האשים את רצבי, ב"חתימה עיוורת" על מסמך, מבלי לבחון על מה הוא חותם, דבר שהוא "מעשה פסול שיש בו גם הפרת אמון וגם אי קיום מודע של חובה שהוטלה עליו". 

למרות ההחלטה הכל כך ברורה של הוועדה בראשות השופט, נעשה מעשה בחדרים אפלים מטעם מנכ"ל משרד הפנים גבריאל מיימון, שבינתיים פוטר ממשרתו והוגש נגדו כתב אישום פלילי בגין שחיתויות, שהמליץ לשר אלי ישי, שלא לחייב את ראש המועצה בחיוב אישי והשר אישר בחתימתו את ההמלצה. 

בשל הלחץ שתנועת התקווה שבראשותי הפעילה על שר הפנים, הועבר אלי המסמך השערורייתי הזה עליו חתומים המנכ"ל והשר ופניתי לתנועת אומ"ץ הפועלת למען מנהל תקין, כדי שתסייע לנו בנושא.

לאחרונה, הוציאה תנועת אומ"ץ לבקשתנו התראה לשר הפנים לפני עתירה לבג"ץ, בעניין הזה. ההתראה הזאת מופיעה כשהיא מודגשת בצהוב, בסוף המייל הזה. נמשיך לעדכן אותכם בהתפתחויות בנושא.

שבוע מקסים לכולכם, 

רוני גולן

יו"ר התקווה התנועה לקידום והבראת תל-מונד (ע.ר.)

בלוג: http://tel-mond.blogspot.com

פייסבוק: http://www.facebook.com/hatikva.tel.mond

כותבים לנו: hatikvatm@gmail.comtarget="_blank">hatikvatm@gmail.com dir="rtl">

למסירת מידע פלילי עם חיסיון, מספר הטלפון הנייד שלי הוא: 052-4756669 וכתובת המייל הפרטי: golan2013@gmail.com.target="_blank">golan2013@gmail.com.>

לכבוד,

שר הפנים

ח"כ אליהו ישי

ח"נ,

הנדון: התראה לפני עתירה לבג"ץ

מרשתי, תנועת אומ"ץ - אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי (ע.ר.), מילאה את ידי לפנות אליכם, בעניין שבנדון, כדלקמן:

1.       ביום 5.4.09 ולאחר בירור ארוך ומקיף, המליצה הוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים, לחייב באופן אישי, שורה של בעלי תפקידים במועצה המקומית תל מונד, ואת ראש המועצה בראשם.

2.       ביום 14.10.10, פנה מנכ"ל המשרד דאז, (אשר פרש בעקבות חקירה פלילית) אל שר הפנים, במכתב לקוני ובלתי מנומק בו המליץ להתעלם מהמלצת הועדה.

3.       שר הפנים המקורב פוליטית אל ראש המועצה, "קיבל את ההמלצה" וכך במחי קולמוס, ירדה לטמיון המלצה מנומקת של וועדה בראשות שופט בדימוס אשר חקרה את העניין לפניי ולפנים, כמו גם אפשרות להשיב לקופה הציבורית סכומי עתק שהוצאו ממנה שלא כדין.

4.       החלטת השר נעשתה במחשכים ובמסתרים, באופן בלתי מנומק ובלתי סביר.

5.       על פי התלונה שהתקבלה אצל מרשתי, המתלונן ניסה במשך זמן רב לברר מדוע החלטת הוועדה איננה נאכפת, אולם הוא נתקל בחומת שתיקה בצורה, שנועדה כפי הנראה לכסות על מעשים פסולים.

6.       אציין כי הוועדה לחיוב אישי פועלת בעצלתיים ונראה כי כבעניין שבשגירה, היא איננה טורחת להשיב לפניות. כך למשל מכתבה של מרשתי מיום 9.7.12 בעניין ראש עיריית רמת גן - לא זכה לתשובה עד היום.

7.       כעת נראה כי גם לאחר שהוועדה כבר מגיעה למסקנות, הרי שמסקנותיה אינן עושות כל רושם על השר אשר מבטלן באחת מבלי ליתן טעם או לנמק.

8.       בנסיבות אלו בכוונת מרשתי לפנות לערכאות המתאימות על מנת לבטל את החלטת השר, עם זאת ועל מנת למצות הליכים, מרשתי פונה בזאת בדרישה לתקן את המעוות ולקבל את המלצת הוועדה לחיוב אישי.

                                                                                            בכבוד רב ובב"ח,

                                                                                 אבינועם מגן, עו"ד